אריאלי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעת (להלן: המבקשת) לפסילת מסמך שהועבר על ידי התובע (להלן: המשיב) למומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט בתיק זה. הנתבעת אף עותרת לפסילתו של המומחה בגין כך.

רקע וטענות הצדדים:

ביום 20/9/12 הגיש המשיב נגד הנתבעת תביעה לפי חוק הפלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 29/10/11.

בדיון הקד"מ מיום 18/3/13 הורה בית המשפט על מינויו של ד"ר בצלאל פרידמן כמומחה רפואי בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט.

בבקשה זו, עותרת המבקשת לפסילת מסמך רפואי שהוגש לעיון המומחה על ידי המשיב. המדובר במסמך המפרט ומתעד את ביקורי ובדיקות התובע אצל פרופ' יגאל מירובסקי, בביקורים פרטיים שנערכו ביום 28/11/11 וביום 27/12/11. בבקשתה, טוענת המבקשת כי המסמך שבנדון הינו בבחינת חוות דעת אסורה להגשה למומחה.

מנגד, המשיב טוען כי המסמך נשוא הבקשה אינו מהווה חוות דעת, כי אם מסמך טיפולי אותנטי ובו פירוט תלונותיו, אבחנת רופא מטפל, תיאור ובדיקה גופנית וסיכום הממצאים עם המלצות לטיפול. אין במסמך הערה ו/או קביעה לעניין שיעור נכותו של המשיב. כן, נטען כי מאז התאונה ובעקבותיה, המשיב מטופל אצל עורך המסמך באופן פרטי, במקביל לטיפוליו בקופת החולים, ועל כן הצגת המסמך בפני מומחה בית המשפט הינה הכרחית ובעלת חשיבות, שכן היא נועדה לפרוש בפני המומחה הרפואי את מלוא המידע הרפואי בנוגע לתובע.

דיון והכרעה:

בית המשפט נדרש לדיון לא פעם בשאלת התרת/פסילת הגשתם של מסמכים למומחה מטעם בית המשפט, בתיקי פלת"ד.

ברע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529 (24.12.96), עמד בית במשפט העליון על הרציונאל של אי-קבילות מסמכי חוות דעת:

"אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי" והסייג האוסר המצאה של חוות-דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו" ובהמשך: "אכן, יש מקרים שבהם קו הגבול אינו ברור. במקרים כאלה ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי-תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות-דעתו".

ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 30.5.12), נקבע כי הפרשנות שניתנה לביטוי "חוות דעת" הינה צרה; כך, מסמך ייחשב ככולל חוות דעת אסורה, רק אם מתקיימים בו "סממנים מובהקים" של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. כן, צוין כי קו הגבול שבין חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר אינו תמיד ברור, אך כיוון שהחשש העיקרי הוא שיהיה במסמך כדי להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה שימונה, יש להגדיר כ"חוות דעת" רק מסמך שאכן יוצר חשש כאמור. מסמכים רפואיים רבים שאין חולק שניתנו בגדר טיפול, כגון תעודות שחרור מאשפוז או תעודות חדר מיון, כוללים המלצות לטיפול בעתיד, הערכות, אבחנות וממצאים רפואיים, ואיש לא יגדירם כחוות דעת.

מן הכלל אל הפרט:

לאחר שעיינתי במסמך ובטענות הצדדים, ובהתחשב במפורט בהלכות האמורות לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להורות על פסילת המסמך.

המסמך שבנדון אינו כולל הערכת שיעור הנכות הצמיתה ואינו כולל הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד, באשר למצבו של המשיב. מכאן, שעל פי המבחן הדווקני שנקבע בבית משפט העליון, ברע"א 3007/12 שצוין דלעיל, אין המדובר מדובר בחוות דעת.

באשר להדגשתה של המבקשת, בנוגע לסיווגו של עורך המסמך כרופא "פרטי" אליו פנה המשיב מיוזמתו (ר' סעיף 4 לבקשה), אציין כי אין בעובדה שהמסמך ניתן במסגרת טיפול "פרטי", כדי לפסול אותה מכח עובדה זו, והמחוקק לא אסר על הגשת מסמכים רפואיים שנערכו רק מכוח העובדה שהם נערכו עבור הנפגע, על ידי רופאים פרטיים מטעמו. אמנם יש לעולם להיזהר מהמדרון החלקלק ומניסיונות "להשחיל" חוות דעת סמויות במסמכים רפואיים שנערכו על ידי רופא פרטי, באופן יזום. אולם, מאידך, המבחן אינו אם המסמך ניתן במסגרת "פרטית", אלא אם המסמך נושא סממנים ברורים של "חוות דעת", להבדיל ממסמך שניתן במסגרת בדיקות וטיפול רפואי שוטף (ר' רע"א 3007/12 לעיל).

עצם המועד של עריכת המסמך (כחודש וכחודשיים לאחר התאונה), כפי שציין ב"כ המשיב, יש בו כדי להפיג במידה מסוימת את החשש שהמדובר ב"חוות דעת מוזמנת". אין לשלול את ההיגיון הבסיסי בטענתו, שבנקודת זמן זו, המעקב וההמלצות של עורך חוות הדעת, נועדו מדאגת המשיב לקבלת טיפול רפואי פרטי, מטעמו, שהוא בוחר לסמוך עליו.

כמו כן, לא מצאתי שיש בתוכן המסמך כדי להצדיק את פסילתו ולסווגו כחוות דעת אסורה. המסמך עוסק בתיאור ובאבחנת מצבו של המשיב לאחר התאונה, בהתאם לבדיקות שהוא ערך למשיב. בין היתר, מצוינים בדיקות T.C וצילום שנערכו למשיב בסמוך לאחר התאונה, שמטבע הדברים קיימים ויכולים לעמוד לרשות המומחה מטעם בית המשפט ולבחינה עצמאית מטעמו. ישנה המלצה (בסיכום), על המשך דרכי טיפול לתקופה הקרובה.

סוף-דבר:

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית, ככל שלא מצאתי שיש מקום להורות על פסילת המסמך נשוא הבקשה ובנסיבות אלה (על אף שגם אם הייתי פוסקת אחרת איני סבורה שהיה מקום לפסול את המומחה שמונה), אין מקום לביטול המינוי של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. מובן מאליו שהמומחה יבחן את מלוא החומר ואף יבחן את סבירות המסקנות הרפואיות של כלל הגורמים הרפואיים המטפלים, הכל כפי שעולה מהמסמכים והבדיקות שנערכו בפועל למשיב, בנוסף לבדיקותיו הוא.